תרגום אונקלוס: הדיוק, התעלומה והגר ששינה את פני המקרא

מבוא: מהו תרגום אונקלוס?

תרגום אונקלוס הוא התרגום הארמי המוסמך והנפוץ ביותר לחמשת חומשי התורה. הוא נחשב לאחד החיבורים המרכזיים בארון הספרים היהודי ומופיע ברוב מהדורות המקראות גדולות לצד הטקסט העברי.

חשיבותו כה רבה עד שנפסקה הלכה בשולחן ערוך המחייבת כל אדם לקרוא את פרשת השבוע במתכונת של "שניים מקרא ואחד תרגום" – פעמיים את הפסוקים בעברית ופעם אחת בתרגום אונקלוס.

מאפייני התרגום והשוואה לתרגום יונתן

אונקלוס נכתב בארמית יהודית, השפה המדוברת בתקופת חז"ל, ומאופיין בשלושה עקרונות מרכזיים:

1. נאמנות לפשט

התרגום מילולי ומדויק מאוד. זאת בניגוד לתרגום יונתן, שנחשב לתרגום "מדרשי" המשלב אגדות וסיפורים.

דוגמה: בתיאור בריאת האדם, אונקלוס מתרגם מילולית "בצלמו", בעוד יונתן מוסיף תיאורים על דמותו הרוחנית של האדם.

2. הרחקת הגשמה

אונקלוס נזהר מתיאורים המייחסים לאלוהים תכונות אנושיות. במקום "יד ה'", הוא יכתוב "מכתא מן קדם ה'" (כוח מלפני ה').

3. דיוק הלכתי

במקומות בהם הפשט עשוי להטעות, הוא מתרגם לפי מסורת חז"ל, מה שהופך אותו למקור הלכתי מהימן.

התעלומה: האם אונקלוס הוא עקילס?

אחת השאלות המרתקות ביותר בחקר התרגום היא הזיהוי בין אונקלוס (המוזכר בבבלי כמתרגם לארמית) לעקילס (המוזכר בירושלמי כמתרגם ליוונית).

הזיהוי ההיסטורי

חוקרים רבים סבורים שמדובר באותו אדם – גר צדק, בן אצולה רומאי, שתרגם את התורה לשתי השפות. השם "אונקלוס" הוא ככל הנראה שיבוש הגייה בבלי של השם היווני "Aquila" (עקילס).

הבדלי התרגומים

בעוד תרגום אונקלוס הארמי שרד במלואו והפך לחלק בלתי נפרד מלימוד התורה, מתרגום עקילס ליוונית נותרו רק שרידים.

עקילס היווני נודע בדייקנות קיצונית עוד יותר, עד כדי ניסיון לתרגם ליוונית מילים דקדוקיות כמו "את" (מילה שאין לה מקבילה ביוונית).

דמותו של הגר: סיפורי חז"ל על אונקלוס ועקילס

המדרש והתלמוד מספרים סיפורים דומים על אונקלוס (בבבלי) ועקילס (בירושלמי ובמדרש), המחזקים את ההנחה שמדובר באותה דמות:

התייעצות עם הקיסר

מסופר כי לפני שהתגייר, פנה אונקלוס (שהיה אחיינו של הקיסר אדריאנוס) לדודו ואמר לו שהוא רוצה לעסוק במסחר. הקיסר יעץ לו:

"לך וחפש סחורה שמחירה זול כעת כי אין לה קופצים, ובעתיד מחירה יעלה"

אונקלוס הלך ולמד תורה, שכן באותה עת עם ישראל היה בשפל ומעמד התורה היה נמוך בעיני העולם. כשחזר, שאל אותו הקיסר מדוע עשה זאת, ואונקלוס השיב:

"פעלתי לפי עצתך – לא מצאתי סחורה פחותת ערך בעולם הזה יותר מישראל, אך סופם לעלות לגדולה"

הוויכוח עם הגדודים הרומאיים

התלמוד הבבלי מספר שהקיסר שלח גדוד חיילים לתפוס את אונקלוס לאחר שהתגייר. אונקלוס משך אותם בדברי תורה עד שהתגיירו כולם.

הקיסר שלח גדוד שני ושלישי, וגם הם התגיירו לאחר שאונקלוס הראה להם כיצד ה' שומר על עם ישראל (בניגוד למלך בשר ודם שהעבדים שומרים עליו). לבסוף הפסיק הקיסר לשלוח חיילים.

העלאת באוב

סיפור מפורסם מספר שאונקלוס העלה באוב דמויות כמו טיטוס ובלעם כדי לשאול אותם מי החשוב בעולם הבא. כולם ענו לו: "ישראל", מה שחיזק את החלטתו להתגייר.

סיכום: מורשת שחיה עד היום

בין אם מדובר בשני אנשים שונים ובין אם בדמות אחת מופלאה, מפעל התרגום של אונקלוס-עקילס מהווה את הגשר המרכזי שדרכו למדו יהודים את התורה במשך דורות.

הדיוק של אונקלוס הפך אותו ל"פירוש" המוסמך ביותר, המלווה כל לומד מקרא עד ימינו. מצוות "שניים מקרא ואחד תרגום" ממשיכה לחבר בין לומדי התורה לבין המסורת העתיקה של תרגום אונקלוס.