בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה... - אנחנו קוראים פעמים רבות מילים האלה ממספר תהילים צ''ח פסוק ו'. מה יש לנו כל כך חשוב בתקיעה בכלי המוזיקלי אם אפשר להגיד ככה הכי עתיק? גם בזמן הנוכחי לפני ראש השנה חג אשר נקרא יום תרועה בתורה? נזכיר גם שם השופר נפגש 72 פעמים במקרא גם בקול שופר קיבלנו תורה גם בקול השופר יבוא המשיח! מה הוא שופר בעצמו? השופר הוא כלי נשיפה ומיוצר מקרניים של חיה כשרה זה במילים פשוטות. אבל בגדול לפי הלכה משתמשים לתקיעה שופרות מיוצרות מאיל (כבש בוגר ממין זכר). גם אפשר להוסיף שאיל לפי תורה ומפורש במשנה זה כבשים בני שנתיים אז מזה בעצם כבש הוא בן שנה. אז עולי לפעמים אם מדובר על שופר לא גדול סביר שהוא מיוצר לא מאיל לפי הגדרה של משנה אלא מכבש. חייבים לברר מצב בישראל בימינו בשוק יש מלא שופרות פסולים בגלל שיצרנים נמצאים במרוקו או בסין ומיצרים אותם לא לפי תקנון של הלכה. בישראל אין אילים שקרניהם מתאימות לשופרות, מיובאות הקרניים ממדינות המגרב ודרום אפריקה. את השופר ה"תימני" מכינים מקרני קודו גמלוני. אין משתמשים בקרן של שור ולא של בעלי חיים אחרים שקרניהם אינן חלולות אלא עשויות עצם אחד, כיוון שאין הם קרויים "שופר", ורק הקרניים הדומות לשפופרת קרויות שופר.
מיהדות תימן אפשר לפגוש מנהג לתקוע בראש השנה בשופר העשוי מקרן אנטילופה אפריקנית הקרויה "קודו" זה שופר ארוך ומסולסל, וזאת על אף שהרמב"ם, שיהודי תימן לרוב הולכים אחר פסיקותיו, מצריך לתקיעת שופר בראש השנה שופר כבש כפוף דווקא ופוסל שופרות אחרים. לדעת הרב אבירן יצחק הלוי מנהג זה איננו קדום, שכן רק במאות שנים האחרונות התאפשר מסחר בין תימן ואפריקה.
רבי סעדיה גאון - רס''ג - הדגיש עשר משמעויות של תקיעת השופר והן
- המלכת הקב”ה כמו שהמליכו מלכים – בתרועת שופר.
- להזכיר לנו שראש השנה הוא הזמן לתשובה, אחרת אדם קורא תיגר על עצמו כמו מי שמחליט להמרות את חוקי המלך למרות שהוא מכיר אותם.
- להזכיר את מעמד הר סיני ולקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם – “נעשה ונשמע”.
- להזכיר את דברי הנביאים שנמשלו בתקיעת שופר.
- להזכיר את חורבן בית המקדש, ובשמיעת השופר לבקש את בניין המקדש מחדש.
- להזכיר את עקדת יצחק.
- בשמיעת קול השופר לגרום לנו לרעוד, להיחרד ולשבור עצמנו בפני הבורא.
- להזכיר את יום הדין הגדול ולחשוש מפניו.
- להזכיר את קיבוץ נידחי ישראל, ולקוות לו, כפי שכתוב בספר ישעיה (כז יג):
- להזכיר את תחיית המתים
בימינו, עיקר שימושו של השופר ביהדות הוא לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה ונלמד מן הפסוק "יום תרועה יהיה לכם". התוקע בשופר מכונה "בעל תוקע".
בקהילות מסוימות נהוג לתקוע בשופר במהלך חודש אלול (למעט ערב ראש השנה, בו לא תוקעים כדי ליצור הפסקה בין התקיעות שאינן אלא מכח מנהג לבין התקיעות שהן מצווה מן התורה). אצל האשכנזים נהוג לתקוע לאחר תפילת שחרית, ויש מהם שנוהגים לתקוע גם לאחר תפילת ערבית. אצל חלק מהספרדים נהוג לתקוע במהלך אמירת י"ג מידות שבסליחות או במהלך הקדיש שבסוף הסליחות, אולם במספר קהילות ספרדיות לא נהוג כלל לתקוע בשופר במהלך חודש אלול.
גם במוצאי יום הכיפורים נהוג לתקוע במהלך הקדיש, וברוב קהילות המתפללות בנוסח אשכנז וחלק מקהילות המתפללות בנוסח ספרד, לאחריו, שבסיום תפילת נעילה, זכר לתקיעת השופר של שנת היובל. יהודי תימן נוהגים שלא לתקוע בסיום תפילת נעילה שבצאת הצום אלא רק לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים הבאה לאחר תפילת נעילה. בסדר התפילות ליום העצמאות קבעה הרבנות הראשית לישראל לתקוע בשופר בסוף תפילת ערבית.
כל שופרות רוצים להדגיש כשרות ומיוצרות ע''י מקצוען הכי גדול ובהשגחה ברמה גבוהה. כל שופרות במשלוח מהיר לכל נקודות העולם - ישראל, ארה''ב, קנדה, איחוד אירופאי ודרום אמריקה