תרגום של אונקלוס הגר

תרגום של אונקלוס הגר

לפני שנדבר על תרגום אונקלוס  ננסה לברר פרט אחד והוא מיהו אונקלוס לפי המקורות היהודיים ולפי המסורת שלנו. מדרש תנחומא בפרשת משפטים מביא משא ומתן בין אונקלוס לדודו אדריאנוס הקיסר. במדרש זה מוזכר אונקלוס גם  כעקילס. בתלמוד הבבלי השם עקילס אינו מוזכר כלל, ומאידך נאמר שדודו של אונקלוס היה טיטוס הקיסר. לפי נתונים היסטוריים אונקלוס היה אזרח רומי שהתגייר בתקופת התנא (בערך 35–120 לספירה). הוא נחשב למחבר התרגום אונקלוס (110 לערך). מה שמרתק בתלמוד הירושלמי הוא שהשם אונקלוס לא מוזכר כלל, אלא רק השם עקילס. הסיפורים על אכילס בתלמוד הירושלמי דומים מאוד לסיפורים על אונקלוס בתלמוד הבבלי. כל הנתונים הללו מעלים את השאלה האם אונקלוס ועקילס הם אדם אחד או שניים. חוקרים לאורך הדורות נחלקו בשאלה זו. אפשר לומר שהיו שני אנשים בעלי שם דומה, ממשפחת האצולה הרומית. האחד היה אחיינו של אדריאנוס והשני היה אחיינו של טיטוס. שניהם התגיירו, האחד כתב תרגום ליוונית של התורה והשני לימד תרגום ארמית. מצד שני, יתכן שהכל סיפור אחד, על אדם אחד, שהתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי נחלקו על פרטים שונים בזהותו. השימוש בשני השמות בחלק אחד של המדרש מחזק לכאורה את הטענה שמדובר באדם אחד.
אונקלוס הגר התגייר במאה ה-1 לפני מרד בר כוכבא בסוף תקופת התנאים, וברח לארץ ישראל בגלל אימת דודו הקיסר, הצטרף לחכמי יבנה ולמד מהם. אונקולוס נעשה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע (ברייתא בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא עמוד כ"ד עמ' א).
המדרש מספר את סיפור חזרתו בתשובה. לפי המדרש, אונקלוס היה אחיינו של אדריאנוס קיסר, שקיבל רשות מדודו לצאת לעולם וללמוד כל מה שירצה. גרסה קצת שונה של הבבלי אומרת שאונקלוס היה אחיינו של טיטוס. באותה תקופה אונקלוס כבר תכנן להתגייר, ופחד מדודו. לכן בא לפניו וביקש ממנו ללכת בכל העולם ולעשות סחורה.
כך נאמר בגמרא: ראשית העלה אונקלוס באוב את דודו טיטוס - שהיה אחראי על חורבן בית שני וחילולו, ושאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?". "עם ישראל" ענה טיטוס. אונקלוס שאל: "מה אתה אומר, האם כדאי להתגייר ולהתחבר אליהם?". השיב: "יש להם מצוות רבות ולא תוכל לקיים את כולן ולקיים, לך ותאתגר אותם בעולם הזה ותהיה מנהיג".
אונקלוס שאל: "מה העונש שלך על שהרס את בית המקדש?" טיטוס אמר: "בכל יום אוספים את האפר שלי, בונים אותי מחדש, שופטים אותי בייסורים ואז שורפים אותי; ושוב חלילה..."

תרגום אונקלוס כתוב בניב ארמי המכונה ארמית תיכונה - ארמית, אך אין ודאות האם הניב נוטה לעבר ארמית מזרחית (המדוברת בבבל) או ארמית מערבית (המדוברת בישראל). לשאלה זו חשיבות רבה, כי זיהוי הניב מעיד על המקור הגיאוגרפי של התרגום. הדעה המקובלת כיום במחקר היא שהתרגום נכתב במקור בארץ ישראל, אך בשלב מסוים הוא עבר לבבל, שם נערך ונוקד - כשהעריכה נותרה על כנה את הניב הארץ ישראלי.
תרגום אונקלוס ידוע כתרגום בדרך של פישוט, כלומר תרגום כמעט מילולי של המקור העברי ללא סטיות ותוספות מכל סוג שהוא. הסיבות לסטיות מהתרגום המילולי מחולקות בדרך כלל למספר סוגים:
הסרת הגשמה – כאשר מופיעים בפסוקים ביטויים שמטרתם להגשים את ה' או לתת לו אופי אנושי, הפסוק מתורגם ללא כל הגשמה או האנשה. כך, למשל, בפרשת בלק כתוב "ויאהב ה' את בלעם" ואילו בתרגום כתוב "ור מימר אדם קדם יעלות בלעם" כלומר בלעם אינו פוגש את ה' עצמו, אלא את דבר ה'. מסיבה זו, שמו של הקב"ה מוחלף לעיתים גם במילים "מימרא דהי'' (דבר ה') או "שכינתא". פירוש הלכתי - לפעמים משולבים בתרגום רמזים על ענייני הלכה. למשל: "לא תבשל א. עז בחלב אמו" (שמות כ"ג, יט) מתורגם: "בשר בחלב לא תאכלו" (בשר בחלב לא תאכלו). הביטוי "בדמו של אדם ישפך" (בראשית ט, ו). ), הקובע גזר דין מיתה על רצח נפש, מתורגם: "בסהדין מימר דיניא דמייה יתשד" (על ידי עדים, לפי פסיקת דיינים, ישפך דמו).

אם אתם מעוניינים בתרגום אונקלוס , בקרו בחנות המקוונת שלנו ובחרו ורכשו את ספר התורה המתאים למשלוח מהיר לכל העולם>>>
Back to blog

Leave a comment