תורה עם פירוש רש"י היא ידועה ביותר מהדורות הדפוסות השונות של תורה. פירוש על תורה נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי מכונה רש"י במאה ה-11 לספירה, וכחלק בלתי נפרד מפירושו הכולל לתנ"ך כולו. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על גמרא ומדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ועיפיון של פירוש זה הבנה פשט התורה.
רבי שלמה יצחקי למד בישיבה ראשית של לותיר "חכמי לותיר" אשר נוסדה ע"י רבי גרשום מאור הגולה, ועמד בראשה אחריו ר' יעקב בר יקר, שהיה רבו המובהק של רש"י. רש"י קראו מורי הזקן (סוכה ל"ה:), ובכל מקום שהזכיר רבו סתם כוונתו לר"י בר יקר. לאחר פטירת ר' יעקב בר יקר בשנת 1064, למד אצל רבי יצחק בר יהודה, ואחר כך למד אצל רבי יצחק הלוי בווירמייז ואצל חכמי לותר האחרים.
בקשר לפירוש רש"י על תורה ונ"ך (נביאים וכתובים) ישנם כמה עותקים כתבי-יד (כמובן לא שלמים) מפירוש רש"י לתורה מהמאה ה-13, ודרך אגב ההדפסה הראשונה המוכרה לנו של פירוש רש"י לתורה הייתה ברומא, בשנת 1470. הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הוא פירוש רש"י לתורה שנדפס בשנת 1475 (ה'רל"ה), ברג'ו די קלבריה שגם באיטליה. בנוסח הזה הודפס פירוש רש"י בכתב הרהוט היהודי-ספרדי, על מנת להבדילו מגוף הטקסט המקראי שהודפס באותיות עבריות מרובעות. שני דפים מתוך דפוס זה נמצאים בספריית חב"ד בניו יורק. בעניין מכונה כתב הזה בכינוי "כתב רש"י", אבל בפועל זהו הכתב הקורסיבי שהיה נהוג בספרד בימי הביניים.
שיטה של פירוש רש"י בניגוד לרמב"ן ולרבי אברהם אבן עזרא, לא כתב רש"י הקדמה לפירושו, שבה יפרש את דרכו הפרשנית, אלא הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב רק בתחילת ספר בראשית: ”יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. זה אומר, אין עניינו של רש"י להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא לפתור קושיות המתעוררים בפסוקים. בזמן שמצטט רש"י את דברי המדרש, לפי עדותו, חזקה עליו שקושי בפסוק הביא אותו לסטות מדרך הפשט והקיצור. ועל דרך זו בנויה שיטת הלימוד של פרשני רש"י כמו נחמה ליבוביץ', לנסות לחקור ולהבין לעומק את פירושו של רש"י תוך כדי ירידה לעומקה של כל מילה ומילה בפירושו.
רק נשאר להוסיף רשימה של השקעןת ענקיות של רש"י להתפתחות של יהדות :וסיפרות היהודית בפרט
- פירושים למקרא
- פירושים לתלמוד וכתיבת תוספות
- פירושים לפיוטים
- מונוגרפיות הלכתיות
- מחזורים (הכוללים נוסח תפילה והלכות)
- פירושים למדרש
- דקדוק
- היסטוריה של חכמי התלמוד
- אסטרונומיה ואסטרולוגיה