סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (882 - 942) כינה גם את סעדיה הפיומי על שם מולדתו פאיום במצרים, ובקיצור רס"ג (רס"ג), מגאוני בבל, ראש ישיבת סורא. הוא פיתח פעולה ספרותית גדולה מאוד. לרב סעדיה גאון רמת פרשנות גבוהה של התורה והוא פוסק הלכה בתולדות היהדות. כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוק, פיוטים ומאמרים פילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק השפה העברית בצורה מסודרת, בהשפעת המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לכן הוא נחשב לראשון המדקדקים של ימי הביניים.
פילוסופיה: החשוב והגדול מבין ספריו הוא ספרו הפילוסופי – "ספר האמונות והדעות". ספר זה עוסק בנושאים הבאים: בריאת העולם, מציאות ה', טעמי המצוות, ההשגחה, הגאולה, התורה שבכתב והתורה שבעל פה, הדתות, הפילוסופיות, העולם הבא, שכר ועונש, מוסר ועוד. , איסלאם, נצרות, אמונת זרתוסטרה, חושניות, אתאיזם, כמו גם תפיסות קוסמולוגיות ופסיכולוגיות שאינן עולות בקנה אחד עם היהדות. הוא קיבל את שיטת ה"מזתלה" (זרם פילוסופי באסלאם) לגבי חופש הרצון והאחדות של האל, אך דחה את התיאוריה האטומית של ה"קלאם" (תנועה פילוסופית באיסלאם). בפסיכולוגיה הוא משלב את אריסטו ואפלטון. אמת דתית היא התגלות ותוכן ההתגלות זהה לשכל, השכל יכול לדעת את תוכנו ואמיתתו של ההתגלות. ישנה מצווה דתית להשיג בנפשנו את מה שבא לנו בנבואה. וכל זה עוד נקבל את התוכנה האמיתית של ההתגלות כבסיס לאמונה. מקורות הידע הם: החושים, השכל, ההכרח והמסורת. רס"ג הלך בדרכי ה"אסיר" להוכיח את מציאות הבורא מהתחדשות העולם. רס"ג דוחה את מציאותו של "חומר ראשוני" כשורש מורכבות העולם. הראשון שחילק במפורש בין מצוות נפש ושמיעה. לדבריו, הנפש אינה תכונה אקראית (קונטינגנטית) של הגוף, אלא עצם (חומר) הקרובה לגלגלי השמיים.
סידור רס"ג נחשב לסידור הראשון המתועד כמקור היסטורי כולל את נוסח כל התפילות, לימי החול ולשבתות, ליחידים ולציבור, הלכות הקשורות לסדר התפילה, ובקשות ופיוטים נוספים שחיבר רס"ג. הסידור השתמר בכתבי יד רבים, אחד מהם שלם ורבים חלקיים. על פי רבים מכתבי היד יצא לאור הסידור בשנת תש"א על ידי שמחה אסף, ישראל דוידזון ויששכר יואל. בכל כתבי היד אין נמצא פירוש על התפילות; רק לשתי ה"בקשות" שהוסיף רס"ג יש פירוש, הדומה לסגנון התפסיר של רס"ג לתורה: תרגום לשפה הערבית, הכולל גם ביאור למילים הטעונות ביאור ואינו מילולי.