רבי יעקב בן מאיר - רבנו תם ותפילין

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100– 9 ביוני 1171), ידוע יותר בכינוי רבנו תם - ר"ת, הוא נכדו של רש"י (ר' שלמה יצחקי), ושייך לגדולי בעלי התוספות. כמו כן סבו רש"י, מקום מגוריו היה בצרפת. מוכר כמחבר "ספר הישר" וכן ספר על הדקדוק העברי. נודע גם כמשורר ובלשן בעל ידע לשוני רב. ר"ת נודע בעוצמה של ידע, שהתקבלה על ידי יהודי צרפת  ובמידה בלתי נתפסת. בחדשניות, מקוריות, בקיאות וחריפות שפתחו פתח חדש לעוסקי בתורה, והציפו אור מופלא שהאיר בצורה אחרת לגמרי ושיכלל למדריגה חדשה את העברת מסורת התורה מדור לדור תוך הגדלתה והאדרתה. ה"תוספות" שכתב על התלמוד הן הן היסוד הראשון לכל קובצי התוספות. פרנסתו מקורית היתה עיסוק  בהלוואות ותעשיית יין, בתחומים היה מוצלח שהגיע לרמות גבוהות. יש גם מקורות אשר מעידים על רבנו תם כבעל תפקידים רשמיים ברשויות צרפתיות.

מקום מולדתו של רבנו תם בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רומרוג. לר' מאיר ויוכבד נולדו ארבעה בנים: הגדול שבהם רבי שמואל  - רשב"ם,  שני - רבי יצחק - ריב"ם שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי,  שלישי - רבי יעקב הידוע יותר כרבנו תם, רביעי - ר' שלמה. הם כולם  היו לראשוני בעלי התוספות. לר"ם נולדו חמישה בנים: יוסף, משה, שלמה (שעסק בכתיבת ספרים בשביל אביו), יצחק (חיבר תוספות לספר הישר) ושמואל (כתב כמה סימנים בספר הישר). גם הייתה לו בת אחת.

רבנו תם חי גם בטרוייש (Troyes) וגם ברמרו (Ramerupt) בזמן שהתקיים מסע הצלב השני. בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. מאורע המתואר על ידי בן דורו של רבנו תם, רבי אפרים בן יעקב מבון. בעקבות אסון בבלואה (Blois) בשנת 1171, שבה הוצאו להורג על ידי צלבנים כשלושים מיהודי הקהילה, קבע רבנו תם, כמנהיג יהודי צרפת, את יום כ' בסיון כתענית ציבור.

קרוב למאה תשובות ופרושיו של תלמוד מרבינו תם נמצאות בספר הישר אשר מחולק שני חלקיו, חלק השו"ת וחלק החידושים. תשובות רבות נוספות מוכרות לנו דרך הספרות הרבנית לסוגותיה. מעניין הדבר, שלעומת רש"י, שכמעט כל תשובה פרי עטו מסגירה פרט אישי שמעבר לדיון ההלכתי, הרי שר"ת נשאר בהרבה מתשובותיו אישיות חתומה. הוא אינו מזכיר את בניו, את אשתו או את תלמידיו השוהים עמו ברמרו. רמיזותיו לאירועים פוליטיים גדולים המתרחשים בסביבתו מוצנעים ורמוזים בלשון המשתמעת לכמה וכמה פנים. אפשר להדגיש כמעט בוודאות שרבינו תם ערך בעצמו את מהדורתו הראשונה של ספר הישר, אך לא ערך את תשובותיו. כיצד נערכו אפוא תשובות ר"ת? קבצים קטנים של תשובות ר"ת שנשמרו על פי רוב במקומם של הנמנעים היוו את הבסיס להתהוות חלק השו"ת של ספר הישר. לאחר פטירתו של ר"ת החלו קבצים אלו להצטרף לחלק החידושים של ספר הישר, וכך נוצר אוסף תשובותיו של רבנו תם.

מקום המיוחד בהיסטוריה ומסורת היהדות נמצאת פרשת התפילין רבנו תם. את שתי הדעות בסיסיות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י,למרות שעד ימינו ישנה חלוקה בין את שתי הדעות בסיסיות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י,למרות שעד ימינו ישנה חלוקה בין תפילין של רש"י לתפילין של רבנו תם. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל". לתפילין של רבנו תם. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".

ספריו של ר"ת:
פירושים ותוספות על התלמוד. פירושיו הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות.
ספר הישר חיבור שאותו כתב ר"ת, ובו חידושיו על התלמוד ותשובותיו בהלכה, שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשנויות לתלמוד.
ספר ההכרעה ספר בדקדוק ובו הוא מכריע בין מנחם בן סרוק לבין דונש בן לברט.
תיקון ספר תורה ובו הלכות ספר תורה.
סדר הגט ובו צורת כתיבת גט, הלכותיו ותנאיו.
חיבר גם חיבורים על הכתובים, ולא הגיעו אלינו אלא מעט מציטוטים על ספר איוב
מחזור שכלל הלכות תפילה
חיבר מספר פיוטים