חכם יוסף צרפתי ו'יד יוסף' - פנינת הדרשנות על התורה

מקצת שבחו של חכם יוסף צרפתי

חכם יוסף צרפתי נולד לאמו ולאביו חכם חיים צרפתי בעיר אדרינופול בתורכיה, על גבול יוון ובולגריה. הוא היה מגדולי הדרשנים והפרשנים בתקופת האחרונים, ונודע בעיקר בזכות ספרו המפורסם "יד יוסף" על התורה.

עיקר תורתו למד בעירו אדרינופול, שם שימש כראש ישיבת חכמים וראשון לחכמי עירו. סדר לימודו היה מסודר ומדוקדק: יום ביומו עסק במקרא, משנה, ברייתא והגמרא, ותורתו קבע בארבע אמות של הלכה. רק לעיתות הפנאי, בערבי שבתות ובשבתות, היה לומד ודורש בדברי אגדה.

מסעו לארץ ישראל

בדרכו לארץ ישראל, למד בישיבתו של חכם שלמה בן יצחק הלוי בסלוניקי. חכם דוד קונפורטי מעיד בספרו 'קורא הדורות' שהיה "חכם זקן מעיין וחסיד, והלך לירושלים ונפטר שם". חכם יוסף צרפתי עצמו מעיד שהיה בארץ ישראל וחזר לעירו אדרינופול.

חיבוריו הספרותיים

חכם יוסף צרפתי חיבר מספר ספרים חשובים בתחום פירוש התורה והדרשנות:

ספר 'יד יוסף' - דרשות על התורה

ספרו המפורסם ביותר, 'יד יוסף', מכיל דרשות עמוקות על פרשיות התורה. הספר יצא לאור לראשונה בחייו בשנת שע"ו (1616) בעיר ונציה, ומהדורה נוספת יצאה לאחר מותו בשנת ת"ס (1700) באמסטרדם.

ספרים נוספים

ספרים נוספים שיצאו לאור, חלקם רשומים בספר 'שפתי ישנים' של הרב שבתי בס:

• 'ראש יוסף' - פירוש פשטים על התורה
• 'בן יוסף' - דרושים על התורה
• 'מטה יוסף' - באורים לסוגיות חמורות בגמרא, רש"י ותוספות, שחידש בהיותו בארץ ישראל

חכם יוסף צרפתי נפטר לבית עולמו ביום ד' חשון שנת ת' (1640).

מדברי החכם: פנינים מתוך 'יד יוסף'

בעניין יחסי ישראל לעמים

חכם יוסף צרפתי מלמד שאף שהמצרים הרעו לגופנו, לא מחו בידינו למול עצמנו:

"לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" - שקשה: שאמר כמה רעות שעשו לנו המצריים, למה צווה שלא תתעב אותם? והרי עמוני ומואבי צווה שלא יבואו בקהל על דבר שלא קדמו בלחם ובמים, וכל שכן המצריים שהרעו אותנו כל כך בחומר ובלבנים ובכל עבודה קשה.

אבל הכוונה שעיקר האומה הישראלית היא עניין הנפש, ואינם מקפידים לעניין הגוף. ולכן אף שהמצרים הרעו לגופנו, אמנם כשמלנו עצמנו ונעשינו גרים - לא מחו בידנו.

בעניין מורשת אבות ואחדות ישראל

על פרשת ויחי, מלמד חכם יוסף צרפתי שנפרד לב האחים, אין ברכת אביהם יכולה לחול עליהם:

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב, ושמעו אל ישראל אביכם"

יעקב אבינו, עליו השלום, כשרצה לברכם אמר: "האספו ואגידה לכם", ואחר כך ראה כי עדיין, אף על פי שהיו אסופים הגופים יחד, אפשר שהלבבות יהיו מפורדים ומובדלים, והיה פירוד הלב ביניהם, ובמקום שיש הבדל ופירוד - לא יוכל הברכה לחול. לכך חזר לומר: "הקבצו ושמעו בני יעקב" - הקבצו הלבבות יחד.

בעניין אהבת ישראל והאחדות

על ההגדה של פסח, מלמד שדיינו שקנינו האחדות, אפילו לא נתן לנו את התורה:

"אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו התורה: דיינו" - קשה, שמה תועלת היה לנו בקרבתנו לפני הר סיני אם לא נתן לנו התורה?!

אלא שלפני הר סיני קנינו האחדות, שכתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: כל המסעות במחלוקת "ויסעו ויחנו", וכאן - אין כך. "אלו קרבנו לפני הר סיני" - שקנינו האחדות, אף ש"לא נתן לנו תורה דיינו" - להגן עלינו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: "גדול השלום" - שאפילו ישראל עובדי עבודה זרה כביכול, אין מידת הדין יכול עליהם.

בעניין לימוד התורה

חכם יוסף צרפתי מסביר את טעם הגלות במצרים כהכנה לקבלת התורה:

התורה צורה זכה ודקה מן הדקה, ולא יוכל לחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה. והאדם הוא בעל יצר הרע, ואין בו הכנה לקבל זאת הצורה הדקה.

לכן הוצרך הקדוש ברוך הוא להכניעם ולשעבדם בעבדות מר ארבע מאות שנה כדי שימצא התורה הכנה לחול, שהתורה נמשלה למים - מה המים אינם עומדים אלא במקום נמוך - כך התורה.

בעניין גאולת ישראל ומעלת ארץ ישראל

על מעלת ארץ ישראל, כותב חכם יוסף צרפתי:

מעלת ארץ ישראל גדולה עד מאוד: אם בענייני הגוף, אם בענייני הנפש. אם בענייני הגוף - שאוירה ומימיה ופרותיה משובחים כמו ששבחה התורה פירות ארץ ישראל; אם בענייני הנפש - שאוירה של ארץ ישראל מחכים.

"ובל יאמר שכן חלתי העם היושב בה נשוא עון" - הפליג בשבח ארץ ישראל, להיות שהיא גבוה מעל גבוה וארץ הרים, וכתבו הרופאים: שהדר בהר הוא בריא ואינו כדר בעמק. "העם היושב בה הוא נשוא עון" - שכל ההולך ארבע אמות בארץ ישראל מתכפרים לו עוונותיו.

בעניין מנהגי ישראל והסימנים המבדלים

חכם יוסף צרפתי מלמד להדמות לשורשים - להיות ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים:

טבע הענפים להדמות לשורשם, ויש ג' שורשים שמהם נשתלשלו האומה הישראלית: הם אברהם יצחק ויעקב.

• אברהם היה גומל חסד: "ויטע אשל" - אכילה שתיה לוייה
• יצחק היה רחמן, עד שריחם אפילו על עשו שהיה רשע מרוב רחמנותו
• יעקב היה תם וענו וביישן, וכן אמר לרבקה: "אולי ימושני אבי, והייתי בעיניו כמתעתע"

אם כן, כל שיש בו ג' סמנים הללו, שהוא טבע השלושה שורשים שהם אבות העולם - הוא מהם, מטבע הענפים להדמות לשורשים.

סיכום: מורשת רוחנית לדורות

חכם יוסף צרפתי השאיר אחריו מורשת רוחנית עשירה של דרשות ופירושים על התורה. דבריו מלמדים על עומק ההבנה בפשט ובדרש, על אהבת ישראל ועל חשיבות האחדות והשלום.

ספרו "יד יוסף" על התורה ממשיך להאיר את דרכם של לומדי תורה עד היום, ומהווה מקור חשוב להבנת המסורת הדרשנית של חכמי ספרד ותורכיה.