בימינו אנחנו לא יכולים לדמיין את דפוס של חמישה חומשי התורה שלא נכללת את התרגום אשר כל אחד ינחש שמדובר על תרגום אונקלוס. תרגום כידוע לארמית וגם ידוע שבימינו לא כל כך הרבה אנשים (ויהודים בקודם כל) מתמצאים בשפה המכובדת הזאת. כי עם מדובר על קריאת הגמרא של תלמוד בבלי או מדרשים מבינים שלא מדובר פה על תוכן שלם בארמית בגלל ששפה של גמרא זה שילוב המסויים של ארמית ועברית. אפשר להגיד שזה בעצם עברית פומבדיטאית או ארמית יהודית או איך אומרת מדע ארמית גלילית. ובתרגום אונקלוס יש קובץ שלם בארמית כמובן גבוהה. תרגום אונקלוס הוא תרגום המכובד ומרשים ביהדות בניגוד למשל לתרגום שיבעים ביוונית אשר מיוצר מוקדם יותר. ידוע שגם במסורת היהודית תרגום השבעים מוגדר כמו כישלון ויום יצירתו קרוב ליום אבלות.ככה אומר שולחן ערוך, אורח חיים תק״פ: אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם... בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים.
למרות לתרגום אונקלוס או עקילס נותנים מקום המכובד עד כדי כך שיש הלכה אשר מחייבת לקרוא פרשת השבוע מקורית (מקרא) פעמים ופעם אחד בתרגום אונקלוס. כמובן מקור ההלכה קרוב לוואדי נמצאה בתקופה תלמודית וגאונים שבאותם זמנים מרכז רוחני ומנהיגות הגולה נוכחו באזור של אימפריה הסאסאנית שבה בשימוש הייתה בגדול שפה פרסית הקדומה אבל הגולה יהודית השתמשה ארמית בשפה פנימית.
צריך להבין גם דבר חשוב שתרגום של אונקלוס בעצם זה לא רק תרגום המאפשר באותם זמנים להבין ליהודים את התורה בגלל שעברית היה בשימוש בגדול לא ברחובות אך בשימוש קשור לעבודת השם כגון תפילות ועיסוק בתורה. תרגום אונקלוס זה בעצם פירוש פשת לתורה בשימוש הלשון שמובן ברכבי הגולה בבלית. זה אנחנו בקלות יכולים להרגיש ולהבין כשקוראים פירוש בסיסי בימינו לתורה ואכן הוא פירוש רש"י. פעמים רבות אנחנו יכולים לפגוש מקומות אשר רש"י מסביר לנו משמעותם בהסתמכות לתרגום אונקלוס. עיקרו של התרגום היה: "כדי להשמיע לנשים ועמי הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש" (רש"י מגילה כא, ע"ב בד"ה: בנביא, אפילו אחד קורא ושניים מתרגמין), ולפיכך השתדל בעל התרגום לתרגם בצורה פשטנית, בלשון קלה ומובנת, תרגום מילולי ומדויק. רק במקומות שיש בהם משום הגשמה, או כאשר הכתוב לא ברור דיו, הוא מוסיף פרשנות ברוח חז"ל.
אבל יש שאלה מי הוא מחבר אמיתי של תרגום כל כך חשוב הזה? אנחנו יכולים למצוא במדרש תנחומא בפרשת משפטים תיעוד אשר מביא משא ומתן בין אונקלוס לדודו אדריאנוס הקיסר. בו מוזכר אונקלוס גם כן בשם עקילס. בניגוד לזה בתלמוד הבבלי לא מוזכר בכלל השם עקילס, ואבל בנוסף שני מובא שדודו של אונקלוס היה טיטוס הקיסר. הכי מעניין שבמקור של ארץ ישראל, בתלמוד הירושלמי לא מוזכר כלל השם אונקלוס אלא רק השם עקילס. רק שסיפורים על עקילס בתלמוד הירושלמי מאוד דומים לסיפורים על אונקלוס בתלמוד הבבלי. אבל גם גמרא הבבלי מייחס לאונקלוס את התרגום של התורה לארמית. לעומת זה, בירושלמי מייחסים את התרגום של התורה ליוונית לעקילס. כמובן עבדות הללו מעלים את השאלה האם אונקלוס ועקילס הם אדם אחד או שני בני אדם. במשך הדורות היה מחלוקת בשאלה זו. כמובן יכול להיות תגידו אתם שהיו שני אנשים עם שם דומה, ממשפחת האצולה הרומאית. אחד היה אחיינו של אדריאנוס והשני היה אחיינו של טיטוס. שניהם התגיירו, האחד כתב תרגום יווני לתורה והשני כתה תרגום ארמי. מצד שני ייתכן כי הכל סיפור אחד, על אדם אחד, שלתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי הייתה מחלוקת בקשר לפרטים שונים בזהותו. ואולי יש גם לדמיין ששימוש בשני השמות בקטע אחת של המדרש מחזק לכאורה את הטענה שמדובר באדם אחד. אבל עוד פעם קיימת קושיה של מי הוא אחיין אם זה בנאדם אחד? ואם לעצום איניים על הזה לאיזה שפה תרגום ארמית או יוונית? לפחות בידיינו נשמר רק ארמית. או אולי תרגום ליוונית השתמשו באותם תקופות נוצרים? במה שקיים תרגות של תורה ביוונית מעיד הפרשן והתיאולוג הנוצרי אוריגנס מעיד שבימיו (253-185) אימצו היהודים את תרגומו של עקילס במקום תרגום השבעים. אוריגינס (מת בשנת 251) אסף בספר אחד ארבעה תרגומים יוניים שהיו מפורסמים אז בעולם ונקרא tetrapla: והם: תרגום השבעים, תרגום עקילס, תרגום סומכוס ותרגום תיאודוציון, והוסיף עליהן עוד משני תרגומים. אז אם באמת קיים תרגום של עקילס ליוונית קרוב לוואדי קשה לדמיין שזה היה אותו בן אדם שגם תירגם לארמית. ובילבול שמדובר כאילו על בן אדם אחד מתבסס בעובדה שכביכול בידינו כלומר בשימוש היהודים יש רק תרגום אחד - אונקלוס. למרות שקיים גם תרגום ליוונית אשר יהודים ויהדות לא משתמשים כאילו שכחו למרות שנוצרים לקחו אותו בשימוש. פה גם נשאלת שאלה למה זה ככה? אולי יש הסבר שיש רקע מסוים ביחס יהודים לשפה וגם לתרבות היוונית. ראשון כמובן שעולה לזיכרון זה מרד חשמונאים. דבר שני כמובן גם קשור לזה זהוא תרגום ליוונית שבעים. מסכת סופרים ככה מתאר לנו יחס לתרגום הזה: מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צרכה. (מסכת סופרים, א, ז.) ובנוסף תרגום של עקילס ליוונית אולי לא היה כל כך מבוקש בקרב יהודים בגלל שלא נוחך באיזורים עם שימוש יוונית מרכז תורני כמו שהיו בארץ ישראל ובבל. כמובן מה שהסברנו יש חשש שזה לא דעה וטענה סופית אבל מבחינתנו גירסא קרובה מאוד למציאות - היו שני גרים שני מתרגמים אונקלוס ועקילס אם היו הם מקרבה כל כך קרובה לקייסרים שונים זה כבר שאלה וחידה תלמודית נוספת למאמרים אחרים.
למרות לתרגום אונקלוס או עקילס נותנים מקום המכובד עד כדי כך שיש הלכה אשר מחייבת לקרוא פרשת השבוע מקורית (מקרא) פעמים ופעם אחד בתרגום אונקלוס. כמובן מקור ההלכה קרוב לוואדי נמצאה בתקופה תלמודית וגאונים שבאותם זמנים מרכז רוחני ומנהיגות הגולה נוכחו באזור של אימפריה הסאסאנית שבה בשימוש הייתה בגדול שפה פרסית הקדומה אבל הגולה יהודית השתמשה ארמית בשפה פנימית.
צריך להבין גם דבר חשוב שתרגום של אונקלוס בעצם זה לא רק תרגום המאפשר באותם זמנים להבין ליהודים את התורה בגלל שעברית היה בשימוש בגדול לא ברחובות אך בשימוש קשור לעבודת השם כגון תפילות ועיסוק בתורה. תרגום אונקלוס זה בעצם פירוש פשת לתורה בשימוש הלשון שמובן ברכבי הגולה בבלית. זה אנחנו בקלות יכולים להרגיש ולהבין כשקוראים פירוש בסיסי בימינו לתורה ואכן הוא פירוש רש"י. פעמים רבות אנחנו יכולים לפגוש מקומות אשר רש"י מסביר לנו משמעותם בהסתמכות לתרגום אונקלוס. עיקרו של התרגום היה: "כדי להשמיע לנשים ועמי הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש" (רש"י מגילה כא, ע"ב בד"ה: בנביא, אפילו אחד קורא ושניים מתרגמין), ולפיכך השתדל בעל התרגום לתרגם בצורה פשטנית, בלשון קלה ומובנת, תרגום מילולי ומדויק. רק במקומות שיש בהם משום הגשמה, או כאשר הכתוב לא ברור דיו, הוא מוסיף פרשנות ברוח חז"ל.
אבל יש שאלה מי הוא מחבר אמיתי של תרגום כל כך חשוב הזה? אנחנו יכולים למצוא במדרש תנחומא בפרשת משפטים תיעוד אשר מביא משא ומתן בין אונקלוס לדודו אדריאנוס הקיסר. בו מוזכר אונקלוס גם כן בשם עקילס. בניגוד לזה בתלמוד הבבלי לא מוזכר בכלל השם עקילס, ואבל בנוסף שני מובא שדודו של אונקלוס היה טיטוס הקיסר. הכי מעניין שבמקור של ארץ ישראל, בתלמוד הירושלמי לא מוזכר כלל השם אונקלוס אלא רק השם עקילס. רק שסיפורים על עקילס בתלמוד הירושלמי מאוד דומים לסיפורים על אונקלוס בתלמוד הבבלי. אבל גם גמרא הבבלי מייחס לאונקלוס את התרגום של התורה לארמית. לעומת זה, בירושלמי מייחסים את התרגום של התורה ליוונית לעקילס. כמובן עבדות הללו מעלים את השאלה האם אונקלוס ועקילס הם אדם אחד או שני בני אדם. במשך הדורות היה מחלוקת בשאלה זו. כמובן יכול להיות תגידו אתם שהיו שני אנשים עם שם דומה, ממשפחת האצולה הרומאית. אחד היה אחיינו של אדריאנוס והשני היה אחיינו של טיטוס. שניהם התגיירו, האחד כתב תרגום יווני לתורה והשני כתה תרגום ארמי. מצד שני ייתכן כי הכל סיפור אחד, על אדם אחד, שלתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי הייתה מחלוקת בקשר לפרטים שונים בזהותו. ואולי יש גם לדמיין ששימוש בשני השמות בקטע אחת של המדרש מחזק לכאורה את הטענה שמדובר באדם אחד. אבל עוד פעם קיימת קושיה של מי הוא אחיין אם זה בנאדם אחד? ואם לעצום איניים על הזה לאיזה שפה תרגום ארמית או יוונית? לפחות בידיינו נשמר רק ארמית. או אולי תרגום ליוונית השתמשו באותם תקופות נוצרים? במה שקיים תרגות של תורה ביוונית מעיד הפרשן והתיאולוג הנוצרי אוריגנס מעיד שבימיו (253-185) אימצו היהודים את תרגומו של עקילס במקום תרגום השבעים. אוריגינס (מת בשנת 251) אסף בספר אחד ארבעה תרגומים יוניים שהיו מפורסמים אז בעולם ונקרא tetrapla: והם: תרגום השבעים, תרגום עקילס, תרגום סומכוס ותרגום תיאודוציון, והוסיף עליהן עוד משני תרגומים. אז אם באמת קיים תרגום של עקילס ליוונית קרוב לוואדי קשה לדמיין שזה היה אותו בן אדם שגם תירגם לארמית. ובילבול שמדובר כאילו על בן אדם אחד מתבסס בעובדה שכביכול בידינו כלומר בשימוש היהודים יש רק תרגום אחד - אונקלוס. למרות שקיים גם תרגום ליוונית אשר יהודים ויהדות לא משתמשים כאילו שכחו למרות שנוצרים לקחו אותו בשימוש. פה גם נשאלת שאלה למה זה ככה? אולי יש הסבר שיש רקע מסוים ביחס יהודים לשפה וגם לתרבות היוונית. ראשון כמובן שעולה לזיכרון זה מרד חשמונאים. דבר שני כמובן גם קשור לזה זהוא תרגום ליוונית שבעים. מסכת סופרים ככה מתאר לנו יחס לתרגום הזה: מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צרכה. (מסכת סופרים, א, ז.) ובנוסף תרגום של עקילס ליוונית אולי לא היה כל כך מבוקש בקרב יהודים בגלל שלא נוחך באיזורים עם שימוש יוונית מרכז תורני כמו שהיו בארץ ישראל ובבל. כמובן מה שהסברנו יש חשש שזה לא דעה וטענה סופית אבל מבחינתנו גירסא קרובה מאוד למציאות - היו שני גרים שני מתרגמים אונקלוס ועקילס אם היו הם מקרבה כל כך קרובה לקייסרים שונים זה כבר שאלה וחידה תלמודית נוספת למאמרים אחרים.