כשאנחנו נוגעים ביהדות אז לאט לאט אנחנו מבינים שהרבה דברים נכונים לסדר. זה למשל סדר כמו סדר פסח - סדר ראש חודש וכן הלאה. אחד מספרים החשובים ביהדות הוא הסידור וגם מחזור שהוא בעצמו סוג של סידור רק שבגדול מיעד לתקופות מסוימות וגם לחגים. הוא מכיל סדר המבוסס על זמן של תפילות יומיות המלוות לרוב בפירושים והוראות, וליטורגיה של השבת לכל השנה. איננו יודעים אם היה סידור בתקופת חז"ל אך מבינים שמקור הסידור המודרני נובע מהסיפורים שלהם למשל פוגשים את מלוא תפילותינו במסכת ברכות בתלמוד בבלי וירושלמי. הסידור משמש בטקסים רשמיים בבית הכנסת על ידי יהודים שומרי מצוות הנדרשים להתפלל שלוש פעמים ביום: בוקר מוקדם או אור בוקר (שחרית), אחר הצהריים (מנחה) וערב (ערבית או מעריב). סדר התפילות המוכר לנו היום נקבע רשמית במשך מאות שנים.
עד המאה ה-8 לספירה, התפתחו שני טקסים ליטורגיים יהודיים מרכזיים: טקס ארץ ישראל או פלסטיני אשר שגשג עד המאה ה-12 לספירה, שנודע לעולם המלומדים רק במאה ה-19 לספירה, והפולחן הבבלי, מוצר של האקדמיות היהודיות המפורסמות בבבל ששגשגו בין המאות ה-4 וה-11 לספירה.
כמה מהליטורגיות היהודיות המוקדמות ביותר נערכו בסורה, בבל על ידי הרב עמרם גאון והרב סעדיה גאון, בשנים 850 ו-950 לספירה בהתאמה. משני השימושים העתיקים העיקריים הללו, צמחו טקסים מקומיים שונים בקהילות יהודיות שחיו באשכנז (ארצות פרנקו-גרמניות), האימפריה הביזנטית, איטליה, ספרד (חצי האי האיברי), פרובאנס, תימן ואזורים נוספים. השימוש האיטלקי שייך לקבוצה הפלסטינית ששמרה על מערך וסדר ייחודיים של תפילות, סגנון חיזיון, ניגונים ושירים ליטורגיים מקוריים. טקס ייחודי זה ידוע כקהל קדוש רומא (של הקהילה הקדושה של רומא) או Bene Roma (בני רומא), תוך שימת דגש על חשיבותה של רומא.
סידור איטלקי זה משנת 1469 לספירה, הועתק ואויר על ידי הסופר/אמן המפורסם יואל בן שמעון פייבוש, עבור הפטרונים מנחם בן סמואל ובתו מרביגליה. הוא כולל שלושה סוגים של תסריט: ריבוע אשכנזי (עם תנועות), ריבוע למחצה לא-קולי איטלקי ותסריטים מרובעים ווקאליים ספרדיים. כתב היד מכיל עיטורים, כולל רישומים של חיות ודרקונים, מילים ראשוניות מעוטרות רבות ולוחות מילים ראשוניות, וכן איורי שוליים, חלקם מתארים דמויות לובשות תלבושות עכשוויות וכיסויי ראש.
מעוניינים לקנות סידור מה שתרצו, היכנסו לחנות geulabook ובחרו >>>