רמב"ן - רבי משה בן נחמן, המכונה גם נחמנידס, הוא מנהיג קהילה יהודית המאפיינת תקופה משמעותית ודרמטית בתולדות עם ישראל, כמו היישוב ברחבי ספרד ולאחר שגורש ממנה. רמב"ן (1194-1270), נולד בגירונה, קטלוניה (צפון מזרח ספרד כיום), בממלכת ארגון. אזור זה הושפע הן מהתרבות הספרדית-מוסלמית והן מהתרבות האשכנזית-צרפתית. ואכן בכתבי הרמב"ן בולטת הפילוסופיה הספרדית יחד עם הלמידה. מה שמאפיין את היהדות האשכנזית. רמב"ן התעניין בתחומים רבים - פילוסופיה, תורה, תנ"ך, תלמוד בבלי ובלשנות, ולפרנסתו עסק במקצוע הרפואה.
רמב"ן כיהן כראש הישיבה בברצלונה, וכמנהיג הקהילה היהודית. בשנת 1232, בעקבות המחלוקת על כתבי הרמב"ן, ניסה הרמב"ן ליישב את הסכסוך בין תומכי הרמב"ם מחד למתנגדיו מאידך, על ידי הצעת פשרה לפיה יוסר החרם על כתבי הרמב"ם, אבל עידן. יוטל גבול על העיסוק בפילוסופיה ומדעים. ניסיון הפשרה של רמב"ן בזמנו לא נשא פרי.
בשנת 1263, מתוקף תפקידו כרב הראשי של יהדות קסטיליה, נדרש רמב"ן על ידי המלך ג'ייקוב (הראשון) לייצג את היהדות בוויכוח ציבורי עם הנצרות. הדיון התקיים בברצלונה, בארמון המלוכה, בנוכחות המלך. נציג הכנסייה הנוצרית היה פבלו כריסטיאני. יהודי מומר, פבלו כריסטיאני ניסה במשך ארבעה ימים להביא הוכחות מהתנ"ך והתלמוד לאלוהותו של ישו ולביטול מצוות התורה, אך רמב"ן הכחיש את כל טענותיו. הוויכוח הסתיים בכך שרמב"ן היה על העליונה, וכמחווה לניצחונו נתן המלך לרמב"ן 300 דינרים. רמב"ן סיכם את מהלך הוויכוח בספר, ככל הנראה "ספר הוויכוח" שבידינו, ובעקבות פרסום החיבור דרשו יוזמי הוויכוח להעמיד את רמב"ן לדין על עבירת העלבת והשמצת הנצרות. . דרישה זו הגיעה כשנתיים לאחר סיום הוויכוח (1265). בתיווכו של מלך הארגון נדחה המשפט, אך כעבור שנתיים השיגו יוזמי הוויכוח דרישה בכתב מהאפיפיור להעניש את רמב"ן על דבריו ב"ספר הוויכוח". וכך, בשנת 1267, נאלץ הרמב"ן לברוח מספרד ולעלות ארצה.
רמב"ן הגיע לירושלים בשנה (1267), וככל הנראה הגיע לארץ ישראל דרך נמל עכו. ישנם חוקרים המייחסים את עלייתו של רמב"ן לארץ ישראל בתוצאות הוויכוח הציבורי עם הנוצרים ובלחץ האפיפיור קלמנס הרביעי, אך הרמב"ן במקרה כזה יכול היה ללכת לכל מדינה אחרת.
בביקורו באזור ירושלים נסע גם לחברון ועבר בקבר רחל. לאחר מכן חזר הרמב"ן לעכו, שם נשא את "דרשת ראש השנה" - דרשת ראש השנה בסביבות שנת 1269, וייתכן שהקים בה ישיבה, ומשם לא ידוע לאן הלך.
בביקורו באזור ירושלים נסע גם לחברון ועבר בקבר רחל. לאחר מכן חזר הרמב"ן לעכו, שם נשא את "דרשת ראש השנה" - דרשת ראש השנה בסביבות שנת 1269, וייתכן שהקים בה ישיבה, ומשם לא ידוע לאן הלך.
לאחר חזרת הרמב"ן לעכו בשנת 1270, לא קיימים עוד רישומים עליו, ההערכה היא כי נפטר בארץ ישראל כנראה בשנת 1270. אך על פי המסורת נקבר רמב"ן בפאתי בית הקברות היהודי הישן של חיפה.
רמב"ן חיבר ספרים רבים בכל תחומי היהדות, התנ"ך, התלמוד, האגדה, ההלכה, השבט המוסר והקבלה, וייתכן שחיבר ספר רפואה.
רמב"ן חיבר ספרים רבים בכל תחומי היהדות, התנ"ך, התלמוד, האגדה, ההלכה, השבט המוסר והקבלה, וייתכן שחיבר ספר רפואה.
הרמב"ן חיבר פירוש מקיף על התורה כולה והוא מתפרסם בשם "פירוש רמב"ן על התורה" - פירוש רמב"ן על התורה, הפירוש מאופיין באורכו לעומת חכמי זמנו. לשם השוואה, שם הרשב"ם, הידוע בסגנונו הארוך, כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, הרמב"ן יכול להאריך עד שניים או שלושה עמודים.
רמב"ן, חיבר ספרי תיקונים במספר רב של מסכתות של התלמוד הבבלי, הוא לא כתב את חיבורו בסדר מסוים וגם לא לכל מסכת בנפרד, אלא עסק בתיקונים של כמה מסכתות ביחד, כתיבת החיבור החלה בשנת שנות העשרים לחייו, לא יאוחר מ-1223.
רמב"ן, חיבר ספרי תיקונים במספר רב של מסכתות של התלמוד הבבלי, הוא לא כתב את חיבורו בסדר מסוים וגם לא לכל מסכת בנפרד, אלא עסק בתיקונים של כמה מסכתות ביחד, כתיבת החיבור החלה בשנת שנות העשרים לחייו, לא יאוחר מ-1223.