רבי אלימלך מליז'נסק – בעל הנועם אלימלך

אבי הצדיקים ומייסד מוסד הצדיק | תס"ד–תק"מ (1717–1787)

פתיחה

רבי אלימלך מליז'נסק הוא אחד מאבות תנועת החסידות וממעצביה המרכזיים. הוא מייסד את מוסד הצדיק החסידי – הרעיון שהצדיק הוא צינור בין הקדוש ברוך הוא לבין העם. ספרו "נועם אלימלך" נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות.

תולדות חייו ופועלו

לידה ומשפחה

רבי אלימלך נולד בשנת תס"ד (1717) לרבי אליעזר ומינדל. אחיו הבוגר היה רבי זושא מאניפולי המפורסם, והשניים היו קשורים בקשר עמוק לאורך כל חייהם.

תקופת הנדודים

רבי אלימלך ואחיו רבי זושא ערכו יחד "גלות" – נדודים ממושכים ברחבי פולין במטרה לחוות סבל, לכפר על עוונות עם ישראל ולקרב לבבות. נדודים אלו עיצבו את אישיותם ואת דרכם בעבודת הבורא.

ההנהגה בליז'נסק

לאחר פטירת רבו, המגיד הגדול ממזריטש (תלמיד הבעש"ט), התיישב רבי אלימלך בעיירת ליז'נסק שבגליציה (כיום בפולין), שהפכה בהנהגתו למרכז החסידות הגדול ביותר בדורו.

פטירתו

רבי אלימלך נפטר בכ"א באדר תק"מ (1787). קברו בליז'נסק מהווה עד היום מוקד עלייה לרגל לאלפי יהודים, במיוחד ביום הילולא שלו בכ"א באדר.

תורתו המרכזית וספרו "נועם אלימלך"

ספרו "נועם אלימלך" נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות. הספר מסודר לפי פרשות השבוע וכולל את המפורסם "צטלא קטן" – מדריך הנהגה רוחני.

תורת הצדיק

רבי אלימלך פיתח את רעיון הצדיק למעשה:

• הצדיק כצינור – מקשר בין אלוהים לבין העם
• המשכת שפע – הצדיק אחראי להוריד לעולם שפע גשמי – "בני, חיי ומזוני" – עבור חסידיו
• העלאת נשמות – החסידים תומכים בצדיק והוא מעלה את עבודתם הרוחנית לקדושה

תפילת רבי אלימלך לפני התפילה

אחד הטקסטים המפורסמים ביותר שחיבר, הנאמר על ידי חסידים רבים לפני תפילת שחרית:

"אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושלא יהא שום אדם נאלה בעינינו בשום אופן ובשום צד בעולם..."

משפט זה מייצג את תמצית שיטתו המוסרית: לראות את הטוב שבכל אדם, לאהוב כל יהודי ולהימנע משפיטה.

מורשתו לדורות

רבי אלימלך השפיע על דורות של אדמו"רים בפולין וגליציה. תלמידיו המפורסים כוללים את רבי אברהם יהושע מסטרישקוב ("היהודי הקדוש"), רבי מנחם מנדל מרימאנוב ורבי קלונימוס מקראקא. ספרו "נועם אלימלך" נלמד בכל בית חסידי ותורתו ממשיכת לחמם לבבות עד היום.