רבי שלמה בן יצחק (1105-1040), המכונה רש"י (רש"י), נחשב גם לפרשן גדול לתנ"ך וגם לפרשן גדול לתלמוד הבבלי. מקרא (תורה ותנ''ך) ותלמוד מתחילים בפירושיהם. בשל תרומתו החשובה נודע כאחד ממעצבי היהדות כולה, ויהדות אשכנז בפרט. רש"י נולד בעיר טרויה, כיום טרויה בצפון צרפת. בגיל עשרים הלך ללמוד בישיבות החשובות במגנזיה ובווירמייזה בגרמניה. חוליה מרכזית במסורת האשכנזית וחיברה את רבינו גרשום ותלמידיו לבעלי התוספות, שהראשונים שבהם היו נכדי רש"י ותלמידיו. רש"י חזר לטרויה ושימש כשופט בית הדין הרבני המקומי ופוסק הלכה במשך כחמש שנים. מלבד שהות נוספת בוורמס, התגורר בטרויה עד מותו, שם התפרנס ממסחר. רש"י ייסד בעירו ישיבה שמשכה אליה תלמידי חכמים בולטים. עד מהרה התפרסם כראש ישיבה וכהחלטה הלכתית. רש"י כתב את פירושו לתלמוד הבבלי במחברות, שהועתקו והופצו לתלמידי חכמים רבנים אחרים. במהלך השנים התכתב רש"י עם גדולי הרבנים בעולם היהודי. רש"י נפטר ב-1105 ונקבר בעיר הולדתו. פירוש רש"י - פרוש רש''י השפעתו של רש"י ידועה בעיקר בזכות פירושיו למקרא (תורה נביאים כתובים) ולתלמוד הבבלי, ומלבדם חיבר גם פיוטים וקינות. בפירושו לתורה ורבים מספרי התנ"ך, הסתמך רש"י בעיקר על מדרשי חז"ל (חז'''ל) ושילב אותם עם הפשט באופן ייחודי שכתב עליו: רבים מחכמים'. מדרשים שנכללו בפירוש רש"י הפכו בזכותו לנכסי צאן ברזל בתרבות היהודית המסורתית. לאורך הדורות יצאו לאור פירושים רבים לפירושו של רש"י וכן מהדורות ביקורתיות .המבוססות על כתבי יד.