רבנו יעקב בן אשר (1269 -1343 (ה'כ"ט - ה'ק"ג)), פוסק הלכה, מכונה בדרך כלל "בעל טורים" - בעל טורים על שם ספריסודי ומרכזי בנושא ההלכה שכתב, "ארבע טורים". במהדורות מקראות גדולות של חמשת חומשי התורה ואחריהם ברוב דפוסי החומשים נוספו פרושים שלו על הגימטריה והמסורה וסברות לדברי חז"ל תחת הכותרת "בעל טורים". רבי יעקב בן אשר, בעל טורים, בנו השלישי של הרא"ש (רבי אשר בן יחיאל) , נולד בגרמניה בעיר קלן, בסביבות שנת 1269. בצעירותו למד בבית המדרש של אביו הגדול וב-1304 עבר איתו לטולדו שבספרד. שני אחיו הגדולים ממנו, רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם. בעל טורים היה גדול בידע תורני אבל כל ימי חייו סירב לתפקד ברבנות, כפי שכתב על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו". בעל טורים נפטר ב1343 (בגיל 74 בערך) ונקבר בעיר טולדו שבספרד. במאה ה-15 נוסע אלמוני העתיק את הכיתוב של 76 מצבות בבית הקברות בעיר טולדו ביניהם הכיתוב על מצבתו של יעקב בן אשר ובני משפחה אחרים של הרא"ש. כתב היד התגלגל בראשית המאה ה-19 לספרייה המלכותית בטורינו והועתק על ידי יוסף אלמנצי ותוכנו פורסם על ידי שמואל דוד לוצאטו בספר אבני זיכרון.
הספר ארבע טורים שנמנה לאחד מיסודות ביהודות של ימינו כתב מבוסס על תקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו "פסקי הרא"ש". בארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים בהסבר של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, וגם בציטוטים מן המשנה. בחיבור שולחן ערוך של רבי יוסף קארו שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.
ספר שני במשמעותו של בעל טורים הוא פירושו על התורה.לפי הקדמה לספר חותנו בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על פירוש הרמב"ן לתורה, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי (רד"ק), רשב"ם והרא"ש. הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-19. הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי בעל הטורים כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש.
סדר של ארבע טוןרים - הספר מחולק לארבעה חלקים:
א. "אורח חיים": סדר היום, איך יתנהג האדם מעת קומו עד שכבו. סדר יום השבת. סדר מועדות והלכותיהם ומגילה וחנוכה ור"ח והתענית.
ב. "יורה דעה": הלכות שחיטה, טרפות, דם, בשר בחלב, תערובת, טבילת כלים, יין נסך, עבודה זרה, ריבית, נידה, טבילה, נדרים, שבועות, כיבוד אב ואם, צדקה, מילה, עבדים, גרים, ספר תורה ומזוזה, כלאיים, בכור, חלה ואבלות.
ג. "אבן העזר": הלכות פריה ורבייה, אישות, קידושין, כתובות, גטין, ייבום, חליצה, אונס ומפתה.
ד. "חושן משפט": הלכות דיינים, עדות, הלוואות, שטרות, מלווה ולווה, טוען ונטען, שבועה בבית דין, גביית חוב, ערב, חזקת קרקעות, נזקי שכנים, שותפים בקרקע ושכנות.
ב. "יורה דעה": הלכות שחיטה, טרפות, דם, בשר בחלב, תערובת, טבילת כלים, יין נסך, עבודה זרה, ריבית, נידה, טבילה, נדרים, שבועות, כיבוד אב ואם, צדקה, מילה, עבדים, גרים, ספר תורה ומזוזה, כלאיים, בכור, חלה ואבלות.
ג. "אבן העזר": הלכות פריה ורבייה, אישות, קידושין, כתובות, גטין, ייבום, חליצה, אונס ומפתה.
ד. "חושן משפט": הלכות דיינים, עדות, הלוואות, שטרות, מלווה ולווה, טוען ונטען, שבועה בבית דין, גביית חוב, ערב, חזקת קרקעות, נזקי שכנים, שותפים בקרקע ושכנות.