הרב אליהו כי טוב - כמחנך-אוֹמֵן, כמְסַפר-אָמן וכסופר-אוּמן

הרב אברהם אליהו כי טוב (מוקוטובסקי; ד' בניסן תרע"ב - ו' באדר א' תשל"ו, 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי פאג"י (פועלי אגודת ישראל), עורך בטאון "הקול", איש חינוך וסופר מוכשר. כבר צעיר בגיל שבע עשרה עבר לוורשא. בוורשא עסק בתחומים שונים כמו מלאכת כפיים מפרכת, לימוד עצמאי בבית המדרש וגם בפעילות ציבורית ב'אגודת ישראל', פעילות חינוכית בעיקרה, שבמסגרתה גם היה מרצה לפני חבריו וחניכיו שיעורים קבועים בתלמוד, בתנ"ך ובספרי מחשבה. באותה תקופה נישא להינדא רבקה, אחותו הצעירה של אלכסנדר זושא פרידמן ועסק גם בהתנדבות בהוראה ובחינוך במוסדות חילוניים לילדים עזובים – עד לעלייתו לארץ  בשנת 1935. בהשתתפותו בפעילות  של תנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות נאומים ומאמרים שמופיע בהם כינויים שונים בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתון של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם בשמו הספרותי אליהו כי טוב, אשר לימים אומץ על ידו כשמו הפומבי.

אליהו כי טוב לאחר שהתאכזב מהעיסוק הציבורי, החליט בשנת תשי"ד (1954) להתפרד מכל פעילות פוליטית ויסד הוצאת ספרים קטנה בשם: 'א' מכון להוצאת ספרים (כיום 'יד אליהו כי טוב'), שדרכה פרסם את ספריו אשר כתב. מאז ועד סוף ימיו, במשך כעשרים שנה, היה בעיקר התעסק בכתיבה ובעריכה. באותן שנים עסק לפרקים בנושאי חינוך, בהדרכת מורים, בהרצאות ובמאמרים שפרסם, בעיקר בארצות הברית.
רב אנפין היה רבי אברהם אליהו כי טוב ז"ל. ברוחב דעת ובעומק מחשבה למד תורה ולימדה, בתום הלב והנפש עבד את בוראו, בחכמה ובאהבה היו עסקיו עם הבריות, בגמילות חסדים שבממון, במעשה ובדברים. דרך הוצאה זו פרסם את 12 ספריו. כתבים נוספים טרם נדפסו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר בכתיבה ובעריכה. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".

אושר הענק היה  בפעולתו בהרבצת תורה בישראל. ואף שידע את כח השפעתם של ספריו, וכאמור גם שאף ללמד את לקחו הטוב שקהל עם – עם כל זאת לא ראה עצמו בכתיבת ספריו אלא כאומן העוסק במלאכתו להתפרנס ממנה. רגיל היה לומר: אין כתיבתי אלא מעשה אוּמָנות, ומלאכה היא ככל המלאכות שבני אדם עוסקים בהם לפרנסתם. וכשם שהאומן שוקד על מלאכתו לעשותה נאמנה כדי שתהיה מתוקנת כראוי לצרכי בני אדם, כך אני עושה במלאכתי.

ספרו הראשון של המחבר, במעונות אריות מספר באופן המרתק על חסידים הראשונים, תלמידי הבעש"ט, הופע בחורף תשט"ו. לאחר ספר השני, כחודו של מחט, על בית מדרשה של פשיסחה וקוצק, הופיע אף הוא בשנת תשט"ו.  השלישי בסדרה, בחסד עליון, על רבי משה ליב מססוב, הופיע בראשית שנת תשט"ז, ואילו הספר הרביעי 'הפותח שער' (שהוא במובן מסוים חריג בסדרה זו, ואכן נכתב לפי הזמנה) שנושאו רבי זלמן בהר"ן מבוני ירושלים ומיקירי בניה – הופיע בקיץ תשט"ז, וחתם בשעתו את סדרת ספרי הסיפורים.

הרב אברהם אליהו כי טוב נפטר בו' באדר א' ה'תשל"ו (1976) ונקבר בבית הקברות הר המנוחות, סמוך לקברו של רבי מאיר שפירא מלובלין. בהלווייתו השתתף רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב, שהרב כי טוב היה איתו בקשר.

ספרים של הרב אברהם אליהו כי טוב:
במעונות אריות - עשרה סיפורים על חסידים הראשונים והליכותיהם
כחודו של מחט - שבעה סיפורים מעולמם של חסידי פשיסחא וקוצק
בחסד עליון - גבורותיו ומעלליו של רבי משה ליב ססובר
הפותח שער - רבי זלמן בהר"ן, תולדותיו, חייו ומפעלו
כתר מלכות - ארבעה סיפורים על רבי ישראלצ'י ריז'ינר וסודו ועוד שבעה סיפורים שונים
איש וביתו - הליכות והלכות לבית היהודי
ספר הפרשיות - יצירה רבת היקף בפרשנות התורה. בתחילה יצא בצורת ספרונים, אחד לכל פרשה, אחר כך חתנו חנוך בן ארזה הוציאם לאור בעשרה כרכים עבים ומהודרים.
ספר התודעה  - הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה
כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר, פרקים שרצה להכניס לספר התודעה.
כפתור ופרח - ריכוז של אמרות חז"ל בצירוף ביאורים