מגילת אסתר נכללת בחלק התנ"ך אשר נקרא כתובים בכללי ובפרט גם שייכת לקובץ המסויים שקוראים גם חמש מגילות. בתנ"ך חמש מגילות לפי סדר במקרא שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר. סדר הזה קשור לסדרם החגים ומועדים (נפרד נמצא תאריך חורבן הבית) לפי לוח ימים שבהם הן נקראים והם - פסח, שבועות, תשעה באב, סוכות ופורים. ובעצם מגילת אסתר יש מעמד המיוחד כי לספר הזה מוקדש מסכת שלמה של משנה וגמרא אשר נקראת ככה מגילה. סיפור של מגילה על יוזמה להשמדתם על ידי המן האגגי הרשע של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש. ומסופר על תרכיש המאבק חסר תקדים כיצד סיכלו את המן אסתר המלכה ובן דודה מרדכי היהודי. המגילה מסתיימת בתזכורת על זכר אירועים אלה נקבעו חג הפורים ומצוותיו - משלוח מנות, מתנות לאביונים ועריכת משתה. ובזמן הפורים אנחנו קוראים את מגילה פעמיים, בליל החג וביומו, היא ממצוות החג.
רקע היסטורי של סיפור על תקופה של המלך אחשורוש, המזוה במחקרים רבים קרוב לוואדי את תקופה של חְשְׁיָרְשָׁ הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה", כסרכסס בפי היוונים), שמלך בפרס במשך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה"ס (465–485). בדומה לאחשוורוש המקראי. ממלכתו השתרעה מהודו ועד כוש, והוא מתואר על ידי הרודוטוס ואחרים כחובב נשים ויין. תרגום ביוונית אשר נקרא תרגום השבעים במגילת אסתר המלך נקרא ארתחשסתא, ולכן יש מחלוקת בחוקרים אשר סוברים שדמותו הספרותית של המלך עוצבה בהשראת דמותו האמיתית של מלך פרסי אחר, כגון ארתחששתא הראשון. אבל גם חוקרים אחרים, המתארכים את כתיבת המגילה לזמן אחר ומתארכים לתקופה ההלניסטית, סבורים שהוא רומז לדמויות ולמאורעות היסטוריים מתקופה זו. יש גם הסוברים שהסיפור הוא בדיוני בעיקרו ואיננו מתייחס למאורעות היסטוריים כלשהם, ודמותו של אחשוורוש היא דמות ספרותית מעיקרה.
יש הרואים במגילת אסתר את הספר הלאומי ביותר במקרא: "ספר המשקף אמונה יוקדת בחיוניותו ונצחיותו של העם היהודי. באופן פרדוקסלי, אופיו הלאומי הייחודי של העם מתגלה דווקא באנומליה הלאומית של קיום בגלות, כאשר נוכחותו של האל אינה גלויה עוד. המגילה בוחנת את הקיום היהודי בגולה מנקודת מבט לאומית, המדגישה את ייחודו של העם ומאמינה בנצחיותו על אף אתגרי הקיום הקשים שלו".
מה שיוצא דופן במגילת אסתר לא נזכר שם הקב"ה. בעלי הקבלה אמרו כי כל פעם שנזכר השם "מלך" הנזכר בפועל הקב"ה. כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך אחשורוש באחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר מלך סתם במלך מלכי המלכים הכתוב מדבר, ודרש "כטוב לב המלך ביין" - כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה (מדרש אבא גוריון פ"א)
בתקופת המשנה היו קראו את המגילה בימים מי"א אדר עד ט"ו. הקדימו את הזמן מי"א עד י"ד לבני הכפרים כדי שיום הקריאה יחול ביום שני או ביום חמישי, ימים בהם נאספים אנשי הכפרים לערים לספק מים ומזון, וחכמים היו יושבים בימי שני וחמישי להורות להם. עיקר הקריאה היא לאנשי הערים ביום י"ד, ולאנשי כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון ביום ט"ו, כל מקום לפי הזמן בו נחו מהמלחמה. קריאה ושמיעה של מגילת אסתר היא מצווה מרכזית בחגיגת הפורים.