יעב"ץ - רב יעקב עמדין רב, פוסק ומחבר ספרי הלכה (1697 - 1776). נולד באלטונא (בימינו חלק של המבורג) שבגרמניה בשנת 1697 ונפטר ביום א' בראש חודש אייר שנת תקל"ו (1776). עד גיל 17 למד אצל אביו ה"חכם צבי", והלאה למד באמסטרדם. נשא בשנת 1715 לרחל בתו של רבו הרב מרדכי הכהן כ"ץ, בנו של הרב נפתלי כ"ץ - בעל הסמיכת חכמים, והתגורר בברסלאו. בזיווג שלישי נשא את אחייניתו בת אחיו הרב אפרים אשכנזי. בשנת ה'תפ"ח הזמינון לשבת בתפקיד הרבנות בעיר אמדן, ובעצם מכאן מקבל את שם משפחתו עמדן, או עמדין. בגלל נסיבות של תקיפות מצד ראשי הקהילה הוא התפטר לאחר ארבע שנים ממשרת הרבנות, ועבר בעיר מולדתו אלטונה, פתח בית דפוס עברי והתחיל להתעסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא כותב (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד (אב בית דין)" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). עסקי פרנסתו לא שיתף בהצלחה עם עיסוק בתורה: את מיטב עתותיו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו. התנגד לסוגי הפילוסופיה, ולא האמין כי רמב"ם כתב את המורה נבוכים. בעיר אונגאריש-בראד היה שלוש שנים מלמד בישיבה, אחר כך סחר בתכשיטים. בבית דפוס באלטונא, שם הדפיס את סדור עמודי שמים. הייתה התנגדות לסידור, בגלל שינויים שעשה בנוסחאות, למרות שקיבל הסכמה על סדורו מרבנים גדולים באשכנז.
יעב"ץ היה אחד ממובילי המסע ההתנגדות לשבתאי צבי, וגם נלחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. מחלוקת קשה על רקע זה פרצה בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבאו לידו כמה מהקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פענח את הכתוב בהם וטען שיש בהם רמזים לאמונה בשבתאי צבי. הרב עמדין יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבות ישירה של הדוכס פרידריך השביעי הורשה לחזור לאלטונה. בסופו של פולמוס זה, שעורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום, ישנו קונצנזוס בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. רב יונתן אייבשיץ היה איש מתון, ולא נגרר לפולמוס נגדו. הוא הוציא לאור קבוצת מכתבים בשם לוחות העדות ובהסברה קצרה הציג איך אויביו האשימו והרשיעו אותו מבלי תת אות ומופת לדבריהם. אך לא נסה להתנצל ולהצדיק ולפרש את מעשיו.רוב ישראל באשכנז ידעו את ישרו וצדקתו וחסידתו. גם בפולין יצא שמו לתהילה. ועד ארבע הארצות ביעריסלאוו רצה להצדיק את ר' יונתן אייבשיץ ולשרוף את אגרות ההאשמה נגדו, אבל ר' יעקב עמדין עמד על דעתו וטען כי הוועד פועל במצוות המלך. יש לציין כי חוקר השבתאים, פרופ' גרשון שלום, סבור כי אמנם צדק ר' יעקב עמדין בחשדו, וכי ר' יונתן אייבשיץ היה שבתאי.
הרב יעקב עמדין היה סופר די מהיר וחיבר כחמישים ספרים. ארבעה ימים לפני מותו, והוא בן שמונים, שלח לרב שלמה מדובנא השמטות שנשמטו בסדרי העבודות שיסד בסדור שלו. גם כתב מכתבים לרוב, וביניהם גם לר"מ מנדלסון. באחד מהם מבקשו "דבר קטן וקל לגביה דידיה ואצלי נחשב כגדול כהון יקר" והוא לתרגם בשבילו ללשון אשכנז צחה את מאמרו ששלח לו "להשיב את העולה על רוח השר המתחסד וגזר לשנות מנהג ב"י בעניין קבורת הנפטרים כמצוה עלינו מפי חז"ל", והוא מתנצל כי כבד פה הוא "ושפת ארץ כנען אשכנזית לא ידעתי דבר". ספרו "מגלת ספר" הוא ספר זכרונות, ובו תולדות אביו החכם צבי וזכרונות עצמו, ויש בו תוכן רב אודות התרבות הרבנית בזמנו.
ספרים של רבי יעקב עמדין:
- לחם שמים - פירוש על המשנה.
- מטפחת ספרים - מחקרים על ספר הזוהר ועוד.
- ציצים ופרחים - בענייני קבלה.
- שאילת יעב"ץ - שאלות ותשובות בהלכה.
- מור וקציעה - פירושים וחידושים על טור ובית יוסף וכן על שולחן ערוך אורח חיים.
- מגדל עוז.
- מגילת ספר - ספר אוטוביוגרפי.
- לוח ארש. השגות על סידור בית תפלה לרז"ה המדקדק.
- עמודי שמים - סידור הכולל פירושים לתפילות כל ימות השנה בצירוף כל הדינים והמנהגים הקשורים בהן. ידוע גם כסידור "בית יעקב" (שם שנתנו לו מדפיסים מאוחרים יותר).
- תורת הקנאות - על מלחמת משיח השקר שבתי צבי וממשיכיו
- שפת אמת ולשון זהורית - קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל.
- עץ אבות.
- שבירת לוחות האון - מענה נגד ספר לוחות עדות שכתב רבי יהונתן איבשיץ להצדיק קמעותו
- עקיצת עקרב - קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל